חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ נ' אסולין ואח'

החלטה

בפניי תביעה לסילוק ידם של המבקשים ממחסן בשטר 14.25 מ"ר, שמספרו 65/9 בגוש 11633 חלקה 2 במעגן הדיג קישון בחיפה (להלן: "המחסן").

התובעת טוענת כי הנתבע מס' 1 מחזיק בנכס שלא כדין, אינו משלם דמי שכירות ואינו מוכן לחתום על חוזה חדש, ונותן לנתבע מס' 2 רשות שימוש במחסן. בנוסף נטען כי הנתבע מס' 1 בנה מבנה נוסף צמוד למחסן ללא רשות.

המבקש מס' 1 טוען כי הוא בעל רישיון דיג ומחזיק במחסן ברצף משנת 1985. המבקש מס' 2 טוען כי הוא מחזיק במחסן יחד עם הנתבע מס' 1 משנת 2002 וזאת בידיעה ובהסכמה של נציגי המשיבה, מאחר והם שותפים ועומדים בקריטריונים לקבלת זכות שימוש במחסן.

עוד טענו המבקשים כי חוב העבר הוסדר במסירת צ'קים, כי ה"גגון" שנבנה בסמוך למחסן הוסר עם הדרישה, כי מעולם לא הוצע לנתבע מס' 1 לחתום על הסכם, כי ההסדר לשמיטת חלק ניכר מהחוב ניתן לרוב הדייגים במעגן עקב מצבם הכלכלי, וכי סירוב המשיבה ליתן למבקש מס' 2 רשות להחזיק במחסן יחד עם הנתבע מס' 1 חסר יסוד ושרירותי. עוד טוענים המבקשים כי ההפרדה בין שניהם תפגע בהם באופן לא מידתי מאחר והם שותפים למשל בבניית סירת דייג. המבקשים מציינים כי לפני מכתב הדרישה משנת 2012 לא היתה אליהם כל פניה ביחס למחסן או לגגון, ומציינים את שמות האנשים עימם דיברו ואת תוכן השיחות. המבקשים עותרים להסדרת החזקתם יחד במחסן נשוא התביעה, העומדת לעמדתם בקריטריונים בנמל, וזוכה להסכמה של הממתינים בתור לקבלת מחסן, אך מטורפדת בשל התנגדות בעלי תפקידים מסויימים במשיבה. עוד מציינים המבקשים כי מחסנים רבים מוחזקים ע"י "מקורבים", שאפילו אינם דייגים, וכי האכיפה אינה שוויונית.

לאחר שהתיק נקבע לדיון, והתעוררה בעיה בקיומו במועד שנקבע, קיבלה המשיבה את המלצתי לוותר על חקירה נגדית, ונקבע ביום 17/7/13 כי ההחלטה בבקשת הרשות להתגונן תינתן על סמך סיכומים. הסיכומים הוגשו, וכבר עתה אני מודיעה כי טענות עובדתיות חדשות וראיות שהובאו ע"י המבקשים רק בשלב הסיכומים לא יילקחו בחשבון בהחלטה, ואני תמהה על הגשת הסיכומים באופן זה, שנדחה בפסיקה (הכוונה לתוספת בסעיף 6 סיפא ו-8 לסיכומים, לצירוף תמליל השיחה, לאמור בסעיף 13 לסיכומים, סעיף 18 לסיכומים, תצהירים ופרוטוקול ישיבה שנערכה לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן. כל אלה ייראו כאילו לא נכתבו).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני מוצאת כי יש מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן, מאחר ובהעדר חקירה נגדית, נותרו טענותיהם העובדתיות על כנן, והן מקימות להם עילת הגנה ראוייה לבירור.

ראשית, יוזכר כי הנטל על המבקש רשות להתגונן אינו כבד, ועליו רק להראות הגנה לכאורה, ולו בדוחק. אין עליו להוכיח את טענותיו או להראות כיצד יוכיחן בהמשך, ודי בכך שהגנתו לא תתברר מתוכה או מהחקירה הנגדית כ"הגנת בדים". החובה הדיונית היחידה של המבקשים הינה להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתם ולמסור מסכת עובדתית מלאה ומפורטת, וזאת עשו.

שנית, העובדה, עליה אין חולק, לפיה מאז סיום תוקפו של חוזה השכירות מיום 22/5/02 (נספח ב' לכתב התביעה) ועד ליום 1/8/12 (נספח ד' לכתב התביעה) לא הודיעה המשיבה למבקשים בכתב על רצונה בפינויים, מצדיקה גישה מקלה עוד יותר ביחס לבקשה. המדובר בפרנסת המבקשים, ויש לנקוט זהירות טרם פגיעה בה על יסוד מסכת ראיות חלקית. המשיבה, כדבריה, קיבלה את הזכות והחובה לנהל ולפקח על מעגן הדיג בשנת 2005, וגם ממועד זה חלפו שבע שנים עד למכתב ההתראה.

לימוד טענות הצדדים מגלה כי עובדות רבות אינן במחלוקת. העובדה שהמבקשים החזיקו במחסן במשך שנים ללא חוזה בתוקף, מחזקת את טענתם להסכמה כזו גם בתקופה שלאחר מכתב ההתראה. המבקשים נקבו בשמות של נציגי המשיבה ובתוכן שיחותיהם, ולא נסתרה הטענה לסירוב שרירותי של המשיבה לחתום הסכם עם המבקשים. המשיבה טוענת כי המבקש סירב לחתום על הסכם שהוצע לו אך לא הציגה כל אסמכתא לכך, ובכך לא סתרה את טענת המבקשים לפיה המשיבה אינה חותמת על הסכם עם המבקשים מטעמים שאינם ענייניים. גם אין חולק כי המשיבה הינה רשות ציבורית וחלות עליה החובות המינהליות.

לא נסתרה גם טענת המבקשים לאכיפה סלקטיבית של זכויות המשיבה, כאשר מחזיקים אחרים במחסנים אינם עומדים בקריטריונים, ואינם נתבעים, וכי מטרת המשיבה בהליך זה הינה פינוי המחסן לטובת אחרים, המקורבים לבעלי התפקידים הנוכחיים.

המשיבה לא התייחסה בסיכומיה לתשלום שביצע המבקש, לטענתו, עבוד חובות העבר, למעט הטענה כי שולמו באופן לא סדיר, ולא הסבירה כיצד יתכן שמחזיק בנכס אינו משלם במשך שנים ואינו נתבע. המשיבה בחרה אף היא לטעון טענות עובדתיות חדשות בסיכומים לעניין העדר סמכות של "שמעון" ו"מצליח מזרחי" ליתן למבקשים רשות כלשהי. הטענה לא הוכחה וסותרת את העובדות בשטח. לא ניתן יהיה להכריע בטענות הצדדים ללא שמיעת העדים הרלוונטיים.

אני דוחה את הטענה כי משלוח מכתב הדרישה מיום 1/8/12 מכריע את גורל ההגנה בהיותו ביטול הרשות, שכן המבקשים הצביעו על הסכמת המשיבה גם לאחר משלוח המכתב להסדיר לפחות את החזקתו של המבקש מס' 1 במחסן, וגם את של המבקש מס' 2 בתנאי שיגיש בקשה מסודרת.

הסיכום הינו כי המבקשים הציגו הגנה ראוייה לבירור בשלב זה של הדיון, שלא נסתרה ולא ניתן יהיה להכריע בטענות ללא שמיעת העדים מטעם שני הצדדים. סדר הדין המקוצר, שאינו מתאים לתביעה לאור השיהוי הרב בו הוגשה, לא נועד למנוע בירור תביעות, אלא אם נעלה מעל לכל ספק כי אין בפי המבקשים הגנה. כאמור אין זה המקרה שלפנינו.

אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענותיה.

תצהירי המבקשים מיום 12/3/13 יהוו כתב הגנה.

לאור החריגה מהדין באופן הגשת סיכומי ב"כ המבקשים, איני מזכה אותם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה, אף שבקשתם התקבלה.

התיק מועבר לסדר דין רגיל.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: